23.3.2014





מה אתה אומר בעצם אני לא יודעת כלום

קראנו כל משפט פעמיים זייפנו כל תו בפנים



זחלתי חזרה אל תחושות הגוף



הזדקפתי



יש אותי

יש אותך

ובאמצע



לא מצליחה להרפות את הבטן

לשכמות שלי אין מקום בין הזרועות שלך



אני אוהבת אותנו עד

המקום בו המילים נגמרות ומשם

אני לא יודעת כלום











21.3.2014



מה טוב בזה

מס. 7



שמתי לב

רק לקמצוץ

והכל בהיר











20.3.2014






רעננות בוקר כזו לא תשוב

20 נשיפות

חד פעמיות

יש את כל הזמן שבעולם



כיוונתי את השעון

שבע וארבעים

ושתיים

זה משאיר לנו

30 שניות לנשימה

20 שניות

כל נשיפה

עם הרגליים למעלה

לשכמות מטר וארבעים מקום

להתרחב



הבית רובץ על ארבעה

קירותיו

ואני רובצת על סך

עברי

נושפת אותו

קמה

לא זוכרת כלום

בכלל



הכל מתפורר כמו חול

יש יגידו

משנה צורה

מלבד הפנינה שבבטן שלי

ואני שמה לב

אליה

מספיק לי

לשים לב

אליה

לפחות היום



שום דבר אנושי

לא זר לי

רק ההדהוד שלך

כואב לי

מה

בין לבין

בין

שיחה

בין

הרהור

לא מצליחה להביא רוך

בינינו



השקט יורד

כמו יד גדולה

החלטה

החליטה

עצמה

לדעת



אין אהבה במקום הזה

זולת אהבה

לשניים


חתול הציל את חיי
















מה טוב בזה

מס. 6



שכל מקום הוא לי מרפסת

וכל רווח הוא פנאי


















מה טוב בזה

מס. 5


מה טוב בזה

מניח לזה



מה טוב בזה

מניח גם לזה



מה טוב בזה

מניח לזה



מה טוב בזה

מניח גם לזה









19.3.2014






מה טוב בזה

מס. 4

אמת מידה



השם נשאר

הפעולה משתנה




בהתאמה







18.3.2014







מה טוב בזה

מס. 3


ששכחתי



ששכחתי 



ששכחתי



ששכחתי



ששכחתי



ששכחתי



ששכחתי



ששכחתי



ששכחתי












מה טוב בזה

מס.2


לא

לא

רודפים אחרי

לאי  

תאמן

בפסיביות

לא

לא

אוהבים אותי

ככה











מה טוב בזה

מס. 1

לנשום לשדים

רווח

,

-

_

זה הבשיל בנתיים

בקפידה

יד על החזה

בטן נרפית










16.3.2014







יש מספיק מקום לכל ההתנסחויות

יש מספיק מקום לכל ההתנסחויות

לכל

א

ו

ת

שורה

וחלל בין

חלל לחלל לחלל לחלל בנחת

אפשר לקרוא את אותה השורה קריאה אחת במשך עשרים דקות

ולספור

את

כל הנשיפות

בשורות

נפרדות

לא

צריכה

להחליט

כלום

יש שירים כתובים גם על A2 בגופן 11

ויש שיחות











15.3.2014







אני בוחרת חור אחד

בכל פעם חור אחד

מצביעה

והוא בית

לצליל קוראת רעש

ולרחוב קוראת נוף

ולך

זר

אני מזיזה את האבק

ונחה על הצל

ולי

מותר  

מתח גבוה חור נשבר













הוברחנו




נענוע בכורים

קשרים במים




מה נשאר לנו

בלי גבר

בלי אשה




מה נשאר לנו

בלי טוב

בלי רע




מה נשאר לנו

בלי יפה

בלי מכוער




מה נשאר לנו

לפלרטט עם זה

אולי




מה נשאר לנו

בלי

אולי









ויותר ממני, אמא, את היום זוכרת את יגון ילדותי

ושונה אני ומשתנה

והיגון עבר ממני אלייך

ואת השתנית גם כן

כל התאים

שהיו ילדה ואם

קבורים הם

בחדר ילדותי

ובחדרך




ועודך

ישנה על ההריסות

ואני

ישנה במיטה חדשה

על הריסות הסיפורים

שהיו יגון ילדותי

וידעתי

הכל מביטים בנו עכשיו

וכיסיתי