31.12.2015




)סימפוניה מס. 1 לשקט(


הזמן עושה את שלו
אני את שלי


והקהל מואר


הראשון שמוחא כפיים
עולה על הבמה


ואין במה 





29.12.2015



עת ערב מועד יַם
טוחנת את המים דק
שער התופעות נפתח
נהר הטאו זוהר





27.12.2015




כל החיים האלה בבת אחת
הרבה מאד חיים בשביל פעם אחת

הביט שומר על הלב פועם
הביט שומר על הלב פועם

ולא לדעת
לא לדעת
לא לדעת את המשפט הבא

יורד מתוך האָיִן  של הסוף
מחסן המילים של אלוהים ש
בתוכו כל זה קורה 
מפת האוצר של הנפש
מובילה אל הנשמה

ובינתיים לא לדעת
לא לדעת
לא לדעת
בין לבין
עם הראש בתוך הקיר
ברווח שבין האטומים

עם כל הכאב הזה בבת אחת
הרבה מאד כאב בשביל פעם אחת

הביט שומר על הלב פועם
הביט שומר על הלב פועם
על הראש מחוץ למים
על הגרף שימשיך לעלות
עלי הנאחזת בזנבו
לא ליפול

לא ליפול מהחצי
השני זה נהיה
קל יותר לא לסגת
וכבר יודעים שזה הביט

הביט ששומר על הלב
לא לחדול
הביט ששומר על הלב
לא לחדול

וכשזה עובד זה
עובד
המתג מורם ואין
מה לדאוג מהחצי
השני זה נהיה
קשה יותר סתם לפעום
סתם לנשום

לחזור שוב ושוב על אותו הביט
לחזור שוב ושוב על אותו הביט
להסתפק בלב אחד

ובינתיים לא לדעת
לא לדעת
לא לדעת
כי גם בחושך אפשר לרקוד

לעצום עיניים להסתכל
לצדדים ולדעת
הם בטוח מנסים
חלקם בטוחים שגם הצליחו

ולהסתובב פנימה
ולא לדעת
ולפקוח

והמתוק, המתוק מעלה את הביט
הביט ששומר על הלב
המתוק

גם בחורף
כשהעצים ערומים זה
לא אומר שהם מתים
בחיי

ואלוהים, אלוהים נותן את הביט
לא נמצא במונולוג
נמצא באישון,  שלך
אז דבר איתי
ואני אשים לב ש

גם הנר עשוי מאור
ושסליחה היא לא
ההיפך מאשמה
אולי ההיפך מכאב הבטן
שאוכל אותי בחושך

ושהלב
הלב מחזיק את הביט
ששומר על הלב
פועם
ועלי
והעולם ללא צללים
וכולם רוקדים במרכזו

ולא לדעת
לא לדעת
לא לדעת

עם כל הגוף
עם כל הכוח
עד שהסימן הכחול יופיע
הלב ייתן את הביט







יש כוכב אחד בדיוק מעלי
בין כל המרפסות של העיר הזו
אני החזר האור שלו
לא צריכה לעשות יותר כלום




25.12.2015



זה לא רק האש זה
גם המים


זה מה שקורה כן זה
מה שיש


ציפור מתהלכת אל
אגן הים התיכון הרחב
מלקטת זיתים מושחרים


דמעות זולגות אל המצח
עוברת בין רעש לרעש
דרך השקט הגדול


זה אותו האלוהים מאז


מדליקה את האור
עוזבת את המפסק
מה כבר יכול לקרות






24.12.2015




בשמחה כל
הצער יוצא
לא ידעתי ואז
הרמת לי 
אז עליתי







מעולם לא ראיתי
פרח יפה
ברוש גבוה
תפוז שמן
האמת מסכימה מכל צדדיה
ואני מבשילה





21.12.2015




עם כל הגוף
עם כל הכוח 
עד שהסימן הכחול יופיע
הלב יתן את הביט





20.12.2015




עוד זוכרת כי מחר
נופתע 
מכל גל ריח



דקה 
תהיה שֶם פרח נכחד



שעה -
תחנת רכבת עזובה
(בפאתי לבו של יער)



ומהגשם שישאר
טיפות
י
נ
ש
ר
ו
בעדנה




כן זוכרת



נתכסה
בעלה תאנה אחד




י
ש
ת
ח
ר
ר
כל הצחוק הזה





ונישן






18.12.2015





בין אפס לאחת
אָ
תְ




עוד בטרם נתן הימים ובטרם
בנה לךְ את גשר השכינה
נהר יצא מעדן להשקות הגן
וקולךְ מתהלך לרוח היום
מלקטת תפוחים





סליחה ותודה היו
עיטורי זהב בשיערךְ
שמלתך דגל לבן





אין דין        ואין דיין
אין מוען       ואין נמען





ושבת ממלאכתו
וראיתְ את אשר עשה:





ויקח ויסגור הבשר
ולזאת יקרא אשה (כי מאיש לְקַחַה זאת)
ויהיו עירומים 
ולא התבוששו





ונחמד העץ להשכיל
ויקרא האדם שמות
והתפרקו האותיות
ומשם יפרד לשונות רבים





ויתנו דעת זו בזה
וידעו זו את זה
זכר ונקבה בראם 






אז הוחל לקרוא בשם השם
ורק רע כל היום





ועוד רוחך זכרונות עדן
מתגלה במחולות
בין אפס לאחת
בין
אלף       ל
תיו






זהו ספר תולדות אדם
ויגברו המים על הארץ
ומי שנופל
האדמה תיקח אותו









17.12.2015





גשם זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי

משאירה חלון פתוח

עשני כרצונך






13.12.2015





ורד בערבה
ירד בעריכה
צל רחב
ננטש על המורד




בצומת הרוחות
פח מטריות 
ליד המשביר הישן
הברושים נוטים מערבה




ומאות זוגות של 
נעה ואסף
מתחממים בפינה
ב90 מעלות




תנור הספירלה מאיר
בתאורת רמברנט
ומסתובבים
וגדלים 
וחוזרים זה 
לזה
חלילה




וכמה שהעולם דומה לשמיים






9.12.2015



(נגד כיוון המחברת)

לילה בלי ירח
עודני כותבת
הדף נשאר נקי








אמש כשהתרווחתי לנוח בתוך הגולם הזה
אותו ליצן חצר עם כנפיים התעורר וצחק



נוצותיו דגדגו מליוני שדים קטנים
ואנחתם בקעה מן הארץ מליוני דלתות



כל ההחלטות פרחו
מזכרוני



אז הערב מסתכלת
עין תחת
עין
עושה לחיים
לחיי הלחַיַיִם
וגומות החן






8.12.2015






שני ראשים לשולחן
שתי גדות לירקון
שתי עצמות לבריח

רגל פה רגל
שם 
והכל כבר כאן

מחר
אחרי שכל הזמן יחלוף
אפסיק להתבייש מהחוץ שבעיניי
האוקיינוס יבוא בעקבות הים
וגם טיפותיי ירפו








5.12.2015



הכל מתערבב בבטן

קודש וחול

נשמה יתרה השארי 

לארוחת הערב




4.12.2015



(רביעי לשתיים עשרה)



ארבעת העונות התחלפו כאן תוך שבועיים
גם התאהבתי פעמיים
..


עת מלחמה
עת שלום
ועת ערב
..


ולהיות עם זה עכשיו וווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו        ואז אני נבהלת ושופכת את כל הזמן המנוצל למשורות
מודדת מרדדת מייחדת
מספר ראשוני
מבודד
..



שוב פותחת את הפריזר
הופכת ת'תפריט
..



ומישהו כבר אמר ש
בקוטב המצפן עיוור לכיוונים
..



אז בוא, 
בוא נקבע באביב