25.9.2014





משליכה עוגן

לפינת כל שיר

בכתובת הנוכחית

שתמצאו במפות של גוגל

שלא תגידו

זאתי

גרה במחילה

שוכבת

מסתכלת השמיימה

חוזה שיחות

עם ענן דמות עטלף

מתנחמת בחיבוק הרעם



האמא שבאדמת החמרה

מאשרת הכל

תופרת לי את שולי המילים

מסירה את הזמן

שמבדיל בין שפתינו

שהופך נשיקה

למקשה אחת

רכה

היפרוק

משקה אותי

מים מלוחים

ואני פולטת

שירים

רוויי פחמן






20.9.2014

"מסתנכרנת עם הירח

באמצעות מנוע הטלסקופ, שנע בסינכרון עם תנועת כדור הארץ (כך שגרמי השמיים נראים קפואים במקום), שירה חרש מצלמת את הכוכבים ושואפת לדון בחוויה הקיומית של האדם, מקצב הנשימה ועד האין סוף הקיים מעלינו"





13.9.2014






דופקת כניסה אל תוך השיר

שמלה גוון פנינה

כפות רגליי הנמסות 

שעווה

רצפה חמה

שתיים אפס שתיים



זה כמו

לטעת במבוק

מתלוצצת

עם רופאיי

רופאי הרוח



עונה חדשה

אריה ישן הוא

אריה

גם מטבעות של עשר

גם מאוורר על שלוש



בין בית לבית

מחליפה צבע



כששיכול הרגליים מופר

הפער הוא סגול

כל

האסימונים

נופלים



גניה מורידה לי

את העול מהכתפיים

עם שמן קוקוס

מפנה את כל הרשימות

לכיוון האף

עד קיצו של שיר



בין בית לבית

מזהה חברבורות

מהעבר

וזה עבר



שיר מציג אותי

דרך העתיד לבוא



השולחן נפער לשניים

חריצו של ים סוף

כל החושים סגורים






11.9.2014



סדנת כתיבה בהנחייתי נפתחת
במכון לאמנות בבת-ים
לאחר החגים

ייעוץ_ 03.5064237
הרשמה_ 03.5698598

מוזמנים לפנות אלי במייל_ shira.horesh@gmail.com


















6.9.2014



כל האמונות תפלות

בזמן הווה

דיו משחיל חוט

אחד

בכל פעם

פעם בפעם

כל גוון מחזיר

אורו

כחול

אל הדף והמילים

כולן עונות לי

אריאל


-


אני ועם זה

שמים לב

90 שניות לכל צד


-


שיר זה אינו מקף

בין 1987

לבין

שיר זה משגיח

על העורף הארוך

על היונים הארורות

הפורחות

מכלוב הצלעות

בעזרת קולן המסולסל

מתעופפות בעדינות

אל האדמה

מאחורי גבי

מצמיחות נוריות

צהובות

ואני כורעת

קולעת מהן זר

שינבול

ונושפת

שיר  אחר שיר אחר

שיר

ושוכחת