30.11.2015

  


(מי שבא ראשון)



ואחר כל דברי הימים

אניח מנוחתי עדן

נפשי פצועה ונשמתי פורחת            

*

*

*

ובבואך להיכל המחברות הרחב

*

*

*

ספור עימי עד לעשר וצעד 

אל מחוץ לזמן

יהיה זה היום שלנו

היום  שמחוץ לזמן

זמן אהבה גדול

*

*

*

קלוף את עלי הכותרת

דף

דף

גלה            ובכה                עד ש

מותרות      וספוגות     יהיו המילים כולן

בבן אנוש אחר         הרי

נפשי אפפה את נשמתי

כל הימים

*

*

*

אָחַר

אח

אל תדאג

אני עומדת עכשיו בפניו   -  בגוף ראשון

בוחרת לי גוף

שמסתכל בעיניים

שמבשל בסירים גדולים

זאת יש לתקן

*

*

*

שערי גן עדן נפתחים כעת

רוחי מרחפת על פני המים

גן עדן עלי אדמות











28.11.2015




(המלך הוא משורר)


והיה אחד,
בצהרי היום עיוור עצמו
כי מאס לראותו בדברים כולם


עתה, עיניו נרטבות למשמע הגל
השריר היחיד בפניו שנמנע מלמתוח
מתכווץ לכדי חיוך מניחוח הדר


ראו, הנה הדלת נפתחת
לסתו נשמטת לרווחה


העולם כולו נערך לנשיקה 








27.11.2015





עיניים ממליחות את האורז הלבן: 

הכיצד חסרה אהבה

והכל אהבה?









25.11.2015




(שיר החֹרש)





חורשה זמנית בלב העיר

דור ראשון

בחֹרש




שורשים באדנית

שערות לכיוון השמש




שירה היא פרח יחיד

בחֹרש

זקוף בפיה צרה




וואבי סאבי

אינו מבקש להיראות




בחֹרש

רוח פנימית מניעה עלעלים

פרח בודד שר בציבור




ריקוד עתיק מתגלה

שמאלה לכיוון הלב

שמאלה לביטול הזמן




אדוות הצלילים מתפשטת

בחֹרש

עצים עירומים בין שמיים לארץ




ידיים רועדות אוחזות ברכיים

הלוך

ושוב

הלוך

ושוב

הלוך

ברוך

אלוהינו

ברוך

אדונינו

ברוך

מלכינו

ברוך

מושיענו

איל חמדולילה











24.11.2015






הירח כמעט מלא  /    ואני

כמעט שמחה



צידנו האפל  /   (זיכרונותינו)

במנוחה  /       (אינם נראים מכאן )


במירוץ אל האלוהים /  מרפה את הפנים /  ובעיותיי נעלמות

בעבר השני / ישוע מחתים כרטיס באין הזמן



זהו אותו השיר !

שמה לב



שמה את לבי

בשיר



והשיר כמנהגו נוהג














מה זה רוצה ממני


מה אני רוצה מזה


מה זה רוצה ממני


מה אני רוצה מזה


מה זה רוצה ממני


מה אני רוצה מזה




























20.11.2015





הבדולח הזה כשעיני עצומות

הבדולח הזה

אודם

וסבלנות אין

קץ

הבדולח הזה

ושמש




הבדולח הזה כשעיני עצומות

הבדולח הזה

וכל גופי מחייך      מלבד שפתיי         

(וכל שאר הגופים        משפטים)

כל הקולות  מִדְבָּר

כל הקולות  מִדְבָּר

הֶמָה



הבדולח הזה כשעיני עצומות

הבדולח הזה

לא מחפשת מילה

מחפשת תחושה

לשוב אליה        כשעיניי

עצומות כמו מלקחיים

סגורות         בלילה אין

שמש




הבדולח הזה כשעיני עצומות

הבדולח הזה

ובינתיים שיראו לי

בינתיים שיקחו לי

אני חוזרת עכשיו     למקום

בו הייתי מלכה

ואלוהים         ביקש אותי

לקבל קצת אהבה




הבדולח הזה כשעיני עצומות

הבדולח הזה

הוא בית

הפחד הוא הזר כאן

ואין גבולות בתוך

ליבי        היכל

וכל דבר הוא חלק

מדבר אחר     גם

הבדולח הזה




הבדולח הזה כשעיני עצומות

הבדולח הזה

ולפעמים זה אפור

ושולחנות קפה מצלים על

עיני וגם זה

יפה כשזה רך

בערב שבת          בקרוב

משפחות יאכלו בעיניים

פקוחות            ועיניי

כעיני הבדולח

מים




והימים 

רעים 

והארץ 

מסתכלת 

וירפאו 

המים







18.11.2015





(אז מה אמרנו? או שיר ללא רעם או רעם נובח לא נושך)




*

בוא

שב

מי שלא תהיה

זו אינה שירת ייאוש




*

כל הדמעות זולגות 

אל הלב והלב

אינו מלא




*

גשם

והלב נשבר

ללב שלם

אין חצי




*

מכַסַה טפח

מגלים טפחיים

ברקע

שירת האיתות ימינה

מַבְזֵקֶי ברקים




*

מחר

השמש תזרח בשתיים בצהריים

מהמזרקה של תיאטרון גשר

תפרח הקשת

כל החברים יבואו

נשתה קפה ארוך

ונשתזף